<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ב</h1>
<h2>דף סט.</h2>
נטע רבעי כתב הרמב"ם יראה לי שאין דין נטע רבעי נוהג בחוצה לארץ אבל אוכל שנה רביעית בלא פדיון. והורו מקצת הגאונים שכרם רבעי לבדו פודין אותו בחוצה לארץ ואחר כך יהיה מות' באכילה ואין לדב' זה עקר. כיצד פודה אותו בזמן הזה אחר שאוסף אותן מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון נטע רבעי ואחר כך פודה את כלן אפילו בפרוטה ואומר הרי אלו פדויין בפרוט' זו ומשליכה לים או מחללן על שוה פרוטה מפירות אחרות ואומר הרי כל הפירות האלו מחוללין על חטים או על שעורים וכיוצא בהן ושורפן. הורו מקצת הגאונים שאף על פי שפדה פירות שנה רביעית או חללן שאסור לאכלן עד שתכנס שנה חמישית, ואין לו עקר, (ויש לומר) [ויראה לי] שזו שגגת הוראה, והטעם לפי שכתוב ובשנה החמישית תאכלו את פריו, ואין ענין הכתוב אלא תאכלו ככל חולין שבעולם בלא פדיון, ואין לחוש להוראה זו. ע"כ במאכלות [אסורות] פ"י להרמב"ם. ואין פודין אותו במחובר אלא אחר שנלקט כדין מעשר שני וכן כתב הוא וכן פשוט במקומו ולעולם אין פודין נטע רבעי במחובר כדין מעשר שני אלא צריך שיתלוש הפירות קודם שיפדם. אבל רב יהודאי כתב שמביא ה' אשכולות ד' מד' רוחות הכרם וא' מאמצעיתו ומבי' חטי' או שעורים ומניחן זה בצד זה ואומר בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון הכרם ואומ' תחול קדושה דהדין פרדסא על הלין חטי או שערי שלשה זמני וקלי להני חטי או שערי ושרי להון במשקי מיא דפרדסא כי היכי דתיבריך ע"כ, וראשון נראה עקר שצריך לתלוש, וכן פשוט בברכות שאין נוהג עתה נטע רבעי אלא בכרם, וצרי' לפדותו אחר לקיטה על שוה פרוטה ושוחקה ומטילה בנה' וכן עקר. ולפי ששאלוני אם ילקטו מנטע רבעי סל א' או משוי א' היאך יעשו כי לפעמי' יצטרכו לערב המשוי בגת ממנו ועדין לא לקטו כל הכרם מנטע רבעי, ואמרתי להם כי אין חובה לפדותו כלו בפעם א' אלא כל מה שיצטרכו ללקוט בפעם א' לאוספו במקום אחד ולפדותו, וכן כל פעם שילקוט ממנו עד שילקט כל הכרם.
<h2>דף צא:</h2>
אסור לכרת עץ מאכל אפילו שלא יהיה במצור, אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות או מפני שמזיק בשדה אחרים או מפני שדמיו יקרים שלא אסרה תורה אלא דרך השחתה. כל אילן סרק מותר לקוצצו ואפילו אינו צריך לו (אבל) [וכן] אילן מאכל (שמזיק) [שהזקין] ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו מות' לקוצצו וכמה יהיה הזית עושה ולא יקצצנו רובע קב זתים ע"כ מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים וכן פשוט ומוכח בקמא ובמכות [כ"ב ע"א].
